ילד 44

 ילד 44/טום רוב סמית
מאנגלית: הדסה הנדלר
436 עמודים
כתר

תחילת שנות -50 בברית המועצות, סטלין בשלטון וגופת ילד שנרצח נמצאת על פסי רכבת במוסקבה.
השלטון באותה תקופה קובע כי אין פושעים ואין מעשי פשע מלבד פשעים כנגד המדינה. פשעים יכולים להתבצע רק במדינה קפיטליסטית כמו ארה"ב.

"מי הכי אוהב אתכם? תשובה נכונה: סטאלין. את מי אתם הכי אוהבים? תשובה נכונה: ראו לעיל. (יש לתעד תשובות לא נכונות)". (109).

לב, סוכן במשרד לביטחון המדינה בברית המועצות נשלח אל הורי הילד על מנת לשכנעם כי בנם מצא את מותו בתאונה. הוא מתחיל לחקור את הפרשה ומגלה כי לא מדובר בסתם רצח בודד אלא בשרשרת רציחות סדרתיות של ילדים. חקירתו מביאה אותו למחוזות בהם לא ציפה למצוא את עצמו, הוא מוצא את עצמו כקורבנה של המערכת, מתמודד מול השלטון אשר מנסה להציגו כבוגד במדינה. עם התפתחות העלילה מבין לב, בעזרת אישתו, שאמונתו העיוורת בשלטון ובמדינה לא מוצדקת.

הספר הוא ספר מתח, אבל יותר מכך הוא ספר שמתאר את רוסיה בתקופתו של סטלין (ומעט לאחריה), את האוירה, את האנשים ובעיקר את הקשיים.

על אף שרוב סמית לא רוסי במקורו, נראה שהוא עשה עבודת תחקיר נפלאה. העלילה לוקחת אותנו בין הכפרים והערים, מובילה אותנו בין השעות והימים ואף מביאה אותנו לחוש במזג האוויר, כל זאת בפירוט רב.  נוסף על כך, לא נפקדת מהספור גם הפסיכולוגיה העומדת מאחורי הדמויות המרכזיות ומעשיהן.

הספר עצמו מחולק כך שרק בערך סביב עמוד 200 מתחיל חלק המתח הבלשי. אמנם כבר קודם לכן ישנם רמזים, אך זהו השלב בו האקדח שהופיע במערכה הראשונה מתחיל לירות וקצב העלילה גובר. עם זאת, גם החלק הפחות בלשי מרתק ולמעשה מרגע שלוקחים את הספר ליד קשה להניח אותו.

חיסרון אחד שמצאתי בספר הינו סופו של הספר. מצאתי את הסוף סתמי למדי, אך חיסרון זה מתגמד והופך לפחות חשוב לאור עלילת המתח המהודקת והמרתקת של שאר הספר.

אציין כי את הספר ביקשתי בעקבות המלצות מאנשים שמכירים את טעמי ואני מעריכה את דעתם. אמנם הייתי קצת סקפטית כי התלהבות יתר תמיד מרתיעה אותי, אבל אין ספק שבשורה התחתונה ההמלצות היו במקום, נהניתי מאוד מהספר ומהשילוב בין עלילת המתח והרקע ההיסטורי.