אמת
5 בדצמבר 2009 2 תגובות
אמת/ז'קלין שיהאן
מאנגלית: מרב מילר
299 עמודים
אג'נדה הוצאה לאור
"רכבתי אל כדור הארץ על גבו של כוכב שביט. מאו מאו בט ראתה אותי מבזיקה על פני השמים ונעלמת אל תוך הירח, שם בלמתי את הכוכב בזרועותי החזקות, הידקתי את ירכיי לאותת לו לפנות, ואז חרכתי בחזרה את השמיים."
יש ספרים שהעטיפה שלהם מושכת וזה מה שגורם לי לקחת אותם ליד, יש ספרים שהכריכה האחורית שלהם עושה לי חשק עז לקחת את הספר ולהתחיל לקרוא ויש ספרים שברגע שאני קוראת את המשפט הראשון בהם, אני מבינה שזהו, אני בפנים. זה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה. אמנם ביקשתי אותו לפני זמן רב כי הנושא עניין אותי, אך כשהגיע רגע האמת ולקחתי אותו לידיים המשפט הראשון שבה את ליבי.
הדוברת והמספרת בספר הזה היא איזבלה, בת למשפחת עבדים בניו יורק אשר בגיל תשע, נמכרת תמורת 100 דולר. אל תטעו לחשוב ששפחה צעירה כמוה שווה 100 דולר באותה העת, היא שווה הרבה פחות, המחיר הנ"ל הוא רק בזכות עדר הצאן הכלול בעסקת החבילה… איזבלה מופרדת מאחיה ומהוריה ומתחילה לעבור מיד ליד. לאורך השנים היא עוברת בין בעלים שונים, חלקם אכזריים וחלקם קצת פחות אכזריים. בגיל 29, שנה לפני שחרורה המיועד מהעבדות בעקבות חוק חדש שיצא במדינה, היא מחליטה לברוח ולצאת אל החופש יחד עם ביתה התינוקת.
הספר מלווה את חייה הלא פשוטים של איזבלה כשפחה, כבחורה, כרעיה, כאם וכאדם חופשי. המספרת לא חוסכת מאיתנו את הרגעים הקשים ולא מסתירה מאתנו סצנות קשות לעיכול ואולי זה מה שנותן לספר הזה את התחושה שהוא כל כך אמיתי (ולכן היה לי כל כך קשה להניח אותו מהיד מצד אחד וכל כך קשה לעכל אותו ולכתוב עליו מצד שני).
"החלקים שבי שכונו פעם בהמה, שפחה, פרא שחת, שטן שחור – התרככו כולם ונשלו ממני כעור נחש שלא התאים לי עוד. נחלצתי מתוך קשקשים ישנים ויצאתי ממצמצת וחדשה" (200)
הדמות של איזבלה אשר מצטיירת לנו מתוך הקריאה בספר היא דמות של אישה חזקה, אישה ששורדת, אישה שאפשר ללמוד ממנה. כזו שלמרות הרגעים הקשים מצליחה לאסוף את עצמה, לדאוג לבני משפחתה ולהפוך ללוחמת נגד העבדות ודיכוי הנשים.
לדברי המחברת בעמודיו האחרונים של הספר, הספר הוא תיאור בדיוני של שנותיה המוקדמות של אמת נודדת (Sojourner Truth). כיוון שפעמים רבות אני קוראת את העמודים האחרונים בהתחלה, כבר מתחילת הקריאה ניסיתי להיזכר מדוע השם כל כך מוכר לי.לאחר כמה רגעים נזכרתי שהיא זו שנאמה את הנאום הידוע בשנת 1851 – Ain`t I a Woman? אשר מתייחס לשאלה האם לתמוך בזכות הבחירה לגברים שחורים וקורא ליציאה של הנשים מהעבדות. בנאום זה היא יוצאת נגד הטענה שלנשים לא יכולות להיות זכויות כמו אלו של גברים ומדברת על כך שבעצם אף אחד לא יודע לקטלג אותה, כיוון שהיא לא האישה הלבנה הקלאסית ולא הגבר השחור שכולם עוסקים בו, ובעצם מועלמת מהשיח הפוליטי. נאום חשוב בפני עצמו שעדיין במקום כלשהו רלוונטי גם כיום.
לכתוב ספר בעל מוטיבים אוטוביוגרפיים כל כך עמוקים, זו לא משימה פשוטה ונראה לי שז'קלים שיהאן, המחברת, עמדה בה בכבוד. על אף שהיו חלקים אליהם פחות התחברתי (התקרבותה של איזבלה לדת) אני יכולה להגיד שהספר כן הצליח לרתק, לגעת ולעורר מחשבה. התרגום הקולח וההערות השוליים במקומות המתאימים,תרמו גם הם לתוצאה הסופית שעליה אני יכולה רק להמליץ.
לאתר הוצאת אג'נדה ולקריאת שני הפרקים הראשונים – כאן.
תודה רונית
המלצתך מצטרפת לכמה אחרות. אז אנסה להגיע אליו מתישהו.
שבוע נפלא לך, יקרה♥
תודה רבה עופר. שבוע נפלא גם לך:-)